בן יעקב וגרציה. נולד ביום ט' באדר א' ת"ש (18.2.1940) בסופיה, בירת-בולגריה. בשנת 1949 עלתה המשפחה לארץ והשתקעה בנתניה. קיבל חינוך יסודי ותיכון בבית-הספר הצרפתי ביפו, כי גם בבולגריה למד בבית-ספר צרפתי וכן הוקלה עליו המשכת-לימודיו בשפה זו. אבל יחד עם זאת למד את שפת-הארץ, ואהבתו לעם ולמדינה גדלה בקרבו מיום ליום. היה ספורטאי והשתייך ל"המכבי" בנתניה. עניו ושקט מטבעו. הוריו עשו ככל אשר ביכלתם כדי לאפשר לו להמשיך בלימודיו באופן תקין, אף כי הם שאפו לזמן בו יסיים את לימודיו למען יוכל לסייע להם במצבם החמרי הקשה עד שיגיע יום-גיוסו לצה"ל. אולם מתוך אהבתו למולדת יצא והתנדב כחצי שנה לפני מועד-גיוסו וערב אותו יום אמר לאביו: "אני חפץ להיות חייל ככל הישראלים הצעירים, לשרת בצה"ל ולתת הכל למענו". מדאגתם לבנם-יחידם היו ההורים משמיעים באזניו לעתים קרובות דברי-אזהרה: "אל תרוץ לקו-האש!" ועל כך היה משיב להם: "אין דבר, אני עושה את המוטל עלי". ואמנם חייל אמיץ וממושמע היה ואף סיים קורס-קצינים. אך אהבתו למדינה ולצה"ל לא השכיחה מלבו את הוריו ופעם גם אמר להם: "אתם מילאתם את תפקידכם. בסיימי את שירותי בצה"ל אדאג לעצמי לעתידי ולהשכלתי - והריני אסיר-תודה לכם על כל אשר עשיתם למעני". באמצעות צה"ל הציע לו משרד החינוך והתרבות מענק כדי שלאחר שחרורו יוכל להמשיך בלימודיו באוניברסיטה העברית אלא שהוא לא הגיע לכך, כי בקרב ליד תל-קציר, ביום ג' בשבט תש"ך (31.1.1960), נפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה.